אודות לילי

הסיפור שלי

שמי לילי גולדויין, עיוורת ומתניידת בעזרת כלבת נחייה העונה לשם: זיטה. אני אמא ל-4 ילדים וגם זכיתי יחד עם מיקי בעלי ל-9 נכדים. במהלך השנים איבדתי את ראייתי בשל מחלה גנטית (רטיניטיס פיגמנטוזה).

כתוצאה מגילוי המחלה עשיתי הסבה מקצועית ובמשך 15 שנה לימדתי תלמידים עיוורים ששולבו במערכת החינוך הרגילה.

המפגשים עם התלמידים היו תמיד מרגשים וחווייתיים. הם נתנו לי את היכולת להעניק להם מעבר לחומר הלימודי גם תובנות של אדם שהולך ומאבד את ראייתו, מה המשמעות, כיצד מתמודדים עם התהליך ובעיקר איך חיים עם המגבלה שהולכת אתנו באשר נפנה.

איתרע מזלי ובמסגרת תפקידים שקיבל בעלי יצאנו לשתי שליחויות בנות מספר שנים בחו"ל.

מנצ'סטר שבאנגליה היה היעד הראשון. מיקי ניהל את מגבית קרן היסוד – הסוכנות היהודית . במשך 4 שנים נחשפנו לחיי קהילה יהודית בעלת עושר תרבותי רב ומגוון. השתתפתי באירועי תרבות וגיוס כספים, הכרתי אנשים רבים שאהבתם לישראל ולתושביה היא ללא עוררין.

הגשמתי גם לפחות שני חלומות. האחד טיולים ברחבי הממלכה המאוחדת, היכרות עם מאפייני התרבות  והשמרנות האנגליים. וגם השתתפתי בקורס להכרת ריהוט עתיק.

אנגליה נתנה לנו את ההשראה והרעיון להקים בנחלה שלנו יחידות אירוח בסגנון לינה וארוחת בוקר.

ואכן החל משנת 2000 אנו מפעילים "צימרים" ביקנעם מושבה – "נומה עמק".

התמזל מזלנו והשליחות השנייה לקחה אותנו לאחד המקומות היפים בעולם: וונקובר שבקנדה.

יצאנו לשליחות בשנת 2009 מטעם ה"קרן הקימת". מיקי ניהל את המגבית בקולומביה הבריטית.

בין אירוע לערב התרמה הקפדנו לנצל כל הזדמנות לגלות עוד ועוד נופים, אתרים, אגמים , קרחונים ובעיקר אנשים , בחבל ארץ ששטחו פי 50 ממדינת ישראל.

עם הגיענו לקנדה התחלתי להשתמש במקל נחייה. התרומה שלו ליכולת הניידות העצמאית שלי הייתה משמעותית ביותר.

בעשור האחרון, עם שובנו מקנדה, אני מעורבת בפרויקטים למען אוכלוסיית העיוורים ומרצה בפורומים שונים על ההתמודדות עם תהליך איבוד הראייה, על כלבי נחייה ועל נגישות.

נפגשתי עם קהלים רבים כמו: סטודנטים לסיעוד, צוותים רפואיים כולל גם צוות המרפאה שלי, קבוצת רוכבי אופניים של עמותת "אתגרים" איתם אני רוכבת מידי יום ששי, פיזיותרפיסטים, צוותי דיורים מוגנים ועוד.

במסגרת עמותת "לטם" הפועלת בעמק השלום ליד יקנעם המושבה, אני מדריכה ויועצת לצוותי הדרכה של אתרי מורשת ומוזיאונים בנושאי הנגשת האתרים למבקר העיוור.

אני מתנדבת בעמותת "נגישות ישראל צפון" וכן בפורום בריאות של אנשים עם מוגבלות ב"בית איזי שפירא".

מספר מיזמים אותם אני מקדמת בשנים האחרונות:

  1. "שירות בקול"– מטרתו להכשיר את נותני השירות השונים כיצד להתייחס לאדם העיוור או לקוי הראייה המגיע אליהם.
  2. "נעים לעצמאות"-מפגשים עם חבריי העיוורים במטרה להעניק לנו כלים שיסיעו בקבלת שירות נגיש באופן המיטבי.
  3. "קשר עין"- סיוע הניתן לאדם העיוור בבית החולים על ידי סטודנט/ית לסיעוד, ותיווך עם הצוות הרפואי.

 

כמו כן אני מנהלת כאמור מזה 20 שנה את "נומה עמק"- אירוח כפרי בנחלה בה אנו גרים  ביקנעם מושבה.

החזון שלי

החזון שלי הוא הנחלת עקרונות התנהלות לאדם הרואה במפגש שלו עם האדם העיוור, והעלאת המודעות החברתית לנושא העיוורון.

אני מאמינה שכדי שמוגבלות לא תהיה מגבלה צריך את שיתוף הפעולה בין האדם העיוור לחברה.

"צעדים קטנים אך משמעותיים
יחוללו שינוי"